חוות דעת פסיכיאטריות

חוות דעת פסיכיאטריות הוא מסמך אשר נכתב על ידי פסיכיאטר והינו מסמך רפואי ומשפטי. מסמך זה הוא חוות דעת רפואית והוא שווה ערך לעדות משפטית של פסיכיאטר, אפילו ללא נוכחותו הפיזית של הפסיכיאטר בבית דין.

חוות דעת פסיכיאטרית נכתבת למטרות שונות ומרובות אשר המשותף לכולן, הוא פירוט והסבר לגבי מצבו הנפשי של אדם מסוים. כל אחד מהצדדים בבית המשפט יכול לבקש את ביצוע חוות הדעת. ההגנה, התביעה ואף בית המשפט עצמו.

לצורך ביצוע הליך זה , יערוך הרופא בדיקה פסיכיאטרית שלעיתים קרובות כוללת ביצוע מבחנים קוגניטיבים, מבחני אישיות, הערכת מסוכנות ואובדניות והתייחסות להיסטוריה הרפואית והנפשית של הנבדק.

הפסיכיאטר הבודק יכול להשתמש במחקרים קודמים ופסקי דין בכדי להוכיח את טענתו לגבי מצבו הנפשי של אדם מסוים.

קיימים כללים מנחים לכתיבת חוות דעת זאת, כגון תאריך, פרטי הפסיכיאטר הבודק והנסיון שלו, תאריכי הבדיקה של האדם המדובר, סוגי הבדיקות אשר בוצעו והמסמכים אשר נעשה בהם שימוש לצורך קביעת הדיעה.

לאחר מכן קיים הסבר מפורט לגבי כל ההליך ובסופו של דבר בהסתמך על כל הפרטים, ניתנת חוות הדעת עצמה. אם ההמלצות לא יהיו מבוססות על נימוקים טובים ומחקרים מהימנים, יתכן כי בית המשפט או הגוף אליו מוגשת חוות הדעת לא יסכים לקבל את ההמלצות של אותו פסיכיאטר.

• חוות דעת פסיכיאטרית משפטית הן בהליכים פליליים והן בהליכים אזרחיים.
• חוות דעת פסיכיאטרית לצוואה וקביעת אפוטרופוסים.
• חוות דעת לביטוח לאומי.
• הערכת מסוכנות לסביבה ולאדם עצמו.
• הערכה להתמוטטות נפשית.
• נזקים נפשיים כתוצאה מתאונות עבודה

• חובה להשתמש בדעתו של פסיכיאטר מומחה, לא ניתן להשתמש בדעתו של פסיכולוג או גריאטר.

• מלבד הסמכתו של אותו פסיכיאטר, חשוב לברר את ניסיונו בתחום ואת יכולתו להשתמש בשפה המשפטית המקובלת, אשר היא לעיתים קרובות שונה מאד משפה רפואית רגילה.

• לא בכל המקרים יש צורך בחוות דעת פסיכיאטרית מלאה, אשר יכולה לעלות עשרות אלפי שקלים. לעיתים ניתן להסתפק במסמך פשוט יותר הנקרא "תעודת רופא", אשר גם כן נחשב למסמך משפטי שיכול לספק את המטרה של חוות הדעת הרפואית.

• בחלק רב מן המקרים יש צורך ביותר מפגישה אחת עם הלקוח, לא מומלץ לקבל חוות דעת מפסיכיאטר אשר מסכם את כל ההערכתו על ידי מפגש אחד.

• למרות הנטייה לחשוב כי עלות חוות הדעת משקפת את המקצועיות של הפסיכיאטר, אין בהכרח קשר בין שני הגורמים, לדוגמא חוות דעת במכון גדול תעלה יותר , לאו דווקא בשל נסיון רב יותר של הפסיכיאטר.

• הפסיכיאטר אינו יכול לתת את חוות דעתו על פי "נסיון" בלבד, חובה על הרופא להישאר מעודכן לגבי מחקרים חדשים ופסקי דין. ללא שילוב של כל הגורמים המוזכרים קיים סיכוי גדול כי חוות הדעת לא תתקבל בבית המשפט.

• במרבית המקרים לא מומלץ להשתמש בחוות דעת כפולה, כאשר הדיעות בין שני המסמכים יהיו מנוגדות המצב עלול ליצור בעייתיות בעת דיון בבית המשפט.

• למרות כי לא קיים צורך בחתימה על מסמך של ויתור על סודיות רפואית, כיוון שאין מדובר ביחסי רופא-מטופל. חוסר גילוי פרטים לפסיכיאטר המבצע את הבדיקה עלול להוביל ליצירת מצב כי המסמך יהיה חסר מהימנות.

חוות דעת פסיכיאטרית היא מסמך רפואי בעל תוקף משפטי שמטרתו לספק עדות בנוגע למצבו הנפשי של אדם מסוים. את חוות הדעת הפסיכיאטרית צריך לכתוב פסיכיאטר מומחה, כשכל הכללים המחייבים עריכה של חוות דעת רפואית, מחייבים גם במקרה הזה.

כך לדוגמה חשוב שתתקיים זיקה בין תחום ההתמחות של הרופא שכותב את חוות הדעת להפרעות מהן סובל מושא המסמך, על חוות הדעת להיות מבוססת על מסמכים רפואיים רלוונטיים ועל ידע מחקרי עדכני וכן על חוות הדעת לכלול את סיפור המקרה ותיאור מפורט של נסיבות המקרה.

באילו מצבים הקשורים לטיפולים פסיכיאטריים יש להגיש חוות דעת פסיכיאטרית?

בדרך כלל כשמדובר בחוות דעת פסיכיאטרית הקשורה לטיפולים פסיכיאטריים, הכוונה היא לחוות דעת המוגשת במסגרת תביעה משפטית. רבים לא יודעים זאת, אבל רשלנות רפואית בהחלט יכולה לבוא לידי ביטוי גם במהלך טיפול פסיכיאטרי, שכן הפסיכיאטר הוא רופא לכל דבר ועניין ומתוקף כך מוטלת עליו אחריות מקצועית רבה ואפילו רבה מאוד. במקרים מסוימים טיפול פסיכיאטרי רשלני עלול אף להוביל למותו של המטופל, קחו זאת לתשומת לבכם.

להלן דוגמאות למספר מצבים בהם יש להגיש לבית המשפט חוות דעת פסיכיאטרית בהקשר של טיפולים פסיכיאטריים:

• אבחון שגוי מסוג false positive – הכוונה היא לאבחון של אדם בריא בתור אדם הסובל מהפרעה פסיכיאטרית. במקרה הזה לאבחון השגוי עלולות להיות תוצאות הרסניות, כך לדוגמה ייתכן כי האבחון השגוי יוביל לאשפוז של הנבדק בכפייה במוסד פסיכיאטרי וכמובן שיש באבחנה מעין אות קלון או סטיגמה חברתית שעשויה לפגוע בשמו הטוב של הנבדק, במשלח ידו, בקשריו החברתיים, בעסקיו ועוד.
• אבחון שגוי מסוג false negative – הכוונה היא לאבחון של אדם הסובל מאבחנה פסיכיאטרית כאדם בריא בנפשו. במקרה הזה אדם שמהווה סכנה לעצמו ולאחרים יכול להישאר ללא אבחנה זמן רב על רקע של רשלנות רפואית בטיפול פסיכיאטרי.

אילו מרכיבים צריכה לכלול חוות דעת פסיכיאטרית?

להלן המרכיבים המרכזיים שצריכה לכלול חוות דעת פסיכיאטרית:

• מצבו הנפשי של המטופל בעבר ובהווה, כלומר בתקופה שקדמה למקרה התביעה ובמהלכה.
• נסיבות האירוע ותיאור של מהלך הטיפול הפסיכיאטרי.
• פירוט הסימנים והתסמינים שהיה בהם כדי להעיד על מצבו הנפשי של המטופל, בדגש על סימנים ברורים שזכו להתעלמות מצד הפסיכיאטר שהיה אמון על הטיפול במטופל או סימנים שפוענחו באופן שגוי.
• ציטוטים והפניות לספרות הפסיכיאטרית הרלוונטיים למקרה. הכוונה היא לכל מידע שהוא שיוכל לסייע לשופט להבין באיזה אופן בדיוק באה לידי ביטוי החריגה של המטפל מרמת האחריות שהוטלה עליו.

דוגמה לתביעה רלוונטית

לפני מספר שנים נער בן שבע עשרה שסבל מבעיות התנהגותיות חמורות, רצח את אחיו של חברו הטוב ביותר בשנתו בזמן שלן בבית המשפחה שלו. לאחר שהסתיימה חקירת האירוע התברר כי הנער נמצא בטיפול פסיכיאטרי במשך מספר חודשים, אך להערכתו של הפסיכיאטר שהיה אמון על הטיפול בו, ההתנהגות שלו לא היוותה סכנה לציבור.

בחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה לבית המשפט בעניין זה נטען כי לפי כל הסימנים וכל התסמינים, ניתן היה לקבוע בוודאות מוחלטת כי הנער סובל מהפרעות פסיכיאטריות שהופכות אותו למסוכן לציבור ולעצמו וכי כל פסיכיאטר סביר אחר, היה פועל במלוא המרץ על מנת לאשפז את המטופל.

בסופו של דבר בית המשפט קיבל את דבריו של הפסיכיאטר שערך את חוות הדעת הפסיכיאטרית וקבע כי לולא התרשל הפסיכיאטר שהיה אמון על הטיפול בנער בעבודתו, ניתן היה לאשפז את הנער וכך למעשה למנוע את הרצח.