שאנחנו רוצים לעשות משהו חדש, אפילו אם הוא מצליח ומרגש, המח שלנו נוטה להסתער עם פחד ומחשבות שליליות. הוא פשוט דואג וכך הוא מקטין אותנו ומחזיר אותנו לאזור הנוחות כדי שחלילה לא נסתכן, כמו הורה דאגני מדי.
אבל (!!!) אנחנו לא המחשבות שלנו. אנחנו יכולים להשתמש בהן, לכוון אותן ולבחור מה טוב לנו באמת, לשאול את עצמנו מה בעצם הסיכון, אם בכלל.
והדרך לעשות את זה – היא הרבה פעמים שילוב של עשיה והרגעה. אנחנו יכולים להרגיע את המח המודאג באמצעות נשימות, ספורט, או פשוט במילות הרגעה, ואם אין סכנה אמיתית שנשקפת לנו – פשוט להמשיך לעשות.
